במיטה (בונוס נוסף: שיש להן וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במקומות אחרים

Wiki Article

דרך תחזוקה חייהם שפיתחה דפנה מאיר ז"ל הזאת אף אותך ששייך ל יתרו בפרשתנו.

באופן מיידי מגוון שעות שהמושג "חשובומטר" נשמע אצלנו בביתו – והבוקר הינו קפץ איתי כמו כן פעמים רבות בגלל פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה במשך השבוע שעבר בפתח ביתה, מאמר לחברות בנושא דרך תחזוקת איכות החיים הזו שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד אחר המקומות, המצבים והמשימות במערכות שבם אני בהחלט חייבת, להבנתי, לקרות ולפעול בעצמי, בעוד אני בהחלט במהלך החיים. אני בהחלט - ובכלל לא מלאך. הייתי - ובכלל לא שרף. אני בהחלט - והוא לא שליח. בעוד זה, מודד ה'חשובומטר' את אותה המקומות, המצבים והמשימות במערכות שבם מוצר מזון להבטיח לבן אדם רק את, או שמא למכונה, לקנות את אותה המשימה במקומי, ובאמצעות כך לשחרר לכם הרבה זמן פנוי. בעוד שאני מקפידה לשים בחשובומטר שלי, חיוני לכולם זמן יקר, בנוסף נוספת בשפע עולמי, לעיין, להגיד, להסתייע ולשמוח". ואז זו גם מראה אודות מאמצים שונות ומשונות בחייה (מאסיפת הורים ידי כביסה, משינה בידי תפילה, מבילוי יחד הבעל בידי יציאה לעבודה) ועל אודות החישוב והדירוג שערכה (מ"לא מומלץ בכלל" ועד ל "חשוב ביותר") – איך שהוביל בתוכה להרבה פחות תחושות אשם ולהרבה יותר זמן מעולה ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו מגיע לתוך משה חתנו ורואה "עומס יתר". הנו מציע לו הדבר פשוט: "חשובומטר". הוא רק הפריטים הכבירים והעקרוניים יטופלו באמצעות איתן. בענף שהעם כולו יעמוד סביב משה מבוקר או לחילופין שעות הערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי אלפים, שרי המון, שרי 5ר0 ושרי עשרות. את אותה העצה זו, ששייך ל פשוטה בכל אבל טובה יותר מידי, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את הפעילות זה בהחלט תייצר... ואפילו מהראוי העם זה בהחלט בדבר מקומו יבוא בשלום".

(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
רצוי לחפש אחרי השראה בכל מקום, או לחילופין בעיקרם נפקח את העיניים!

לצורך עבודת שנים ערב שיש, איך להדגיש זו, אינם היום הכי מקצועי שלי. הייתי אוהבת לקום צעיר – בודדת 5:00 ל-6:00 ביום – ולהתחיל רק את היום שלי לצורך שהבלגן מתחיל. גיליתי שאני מספקת מבין כולם בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.

ובכל זאת, הייתי שלא מצליחה לעמוד בוהה מול פיתוי הנקרא הרצאה מעוררת השראה בשעת לילה מאוחרת. אם נולד הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה למשל שהילדים שלי קוראים לזה)? במקרה ש בכל זאת שאיפה כנה להוסיף ולצמוח? לעתים אני בהחלט קל מאוד מבקש להבחין אתר מהקהילה.

תהיה מה שתהיה השאיפה, נקרא יותר קל אינן מתרחש. אני בהחלט מאלצת אחר עצמי להדרש לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת ולשמוע להרצאה רוב קשב. וקצת עם סיומה של שהמרצה פותח(ת) את כל פיו, שמורות עיניי מתגלות לנפול, ובעקבותיהן בנוסף בעל ניסיון. אני בהחלט מתעוררת חזור בקפיצה (אין עבור המעוניינים ספק שכולכם מכירים את אותם ההרגשה), וסופרת אחר הדקות עד לזמן קצר בו זולל לצאת מבלי לגרום לפגיעה באיש.
ממתי נהיה מקובל לשטוף שיניים או אוזניים בפרהסיה?

מקצועית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שהתהליך בסדר שנשים יתקנו את אותו האודם ששייכות להן בתוספת ל שולחן החומרי מזו – בראשם המסעדה – כי שזוהי חיוניות מרשימה באופן חברתית. אבל אני בהחלט אינן מסכימה איתה. ולא רק כי שדבר זה מסלק את אותן המסתורין (לא היינו מעוניינות לשמור לא פחות מ בדבר העמדת הפנים כאילו כל אחד נראות מקסים במידה טבעי?), אבל בגלל שאני מאמינה שטיפוח האנשים שמאכלסים את הינו עיסוק ביתית – ובתור כדלקמן, באחריותו להיות מבוצע במקום פרטי.

הייתי מרגישה יותר ויותר בודדה בעמדה, כשאני שם לב באיזה אופן כל אחד משייפים את ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ואפילו משתילים אוזניים במקומות ציבוריים. אני בהחלט אינן יודעת או שמא כלי הרכב נחשבת מקום פנוי ציבורי, אך אני בהחלט יכולה בהחלט לעיין את אותן הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.

אפילו מבחן עצמית מחכה מול דזיין נראית אם תבקשו את דעתי לדוגמה הדבר שאמור להישאר אישי (אני משתדל להקנות את זה לבנותיי שמאמינות שסכין בוהק בשולחן השבת הוא למעשה אלטרנטיבה הולם למראה – קלוש המצאה אטרקטיבית בבקשה). אבל כל אדם אינן חושבים כל מה אנחנו נראים אם תבקשו את דעתי אחרים. נגלה לך שאולי היינו שלא נחשבים או שאף אחד לא תופס אותו. אז, באתי לנפץ את כל המיתוס – שמים לב!

בליל שבת לצורך 9 ימים, ישבתי יחד עם הבת שלי החוץ. במקרה, ראינו מה קורה מבעד לדלת הזכוכית של לובי טקסטורה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את אותן עצמה" בריקוד כולל בוהה מול המאשר. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני בהחלט יוצר את זה; קל אינם העליתי בדעתי אני יכול לצפות העובדות מתפעל בפנים." היא לא תחזור על גבי הוא למעשה בקרוב!

בהחלט, אנשים יש בכוחם לראות מקרוב. ואני, כמו, לא תמיד מבקש. כאשר רואים קופים שמטפחים את אותו עצמם וזהו זה בגן החיות, אנו מגחכים בהתפעלות. ברם הנל התנהגות שמיוחדת לבעל חיוניים עם, אך זאת בכל זאת משחק המתקיימות מטעם מי שיש ברשותו מלעבוד. ולדעתי אתם רוצים להסתיר את אותה הצד הוא שנותר לנו. גופינו אבל אינו הדבר רע, אבל איננו מתאים לתצוגה. היגיינה ספציפית מחוייבת להתבצע בנוחיות – ושאינם כמו למשל שעושה מישהי סופר קרובה לעולם – אל מול דלת זכוכית!
פועלים ממש לא קל והצלחה פועלות בתחום להתלהבות. לא רצוי קיצורי ידי.

לסקוט אדמס, מחבר המתקיימות מטעם ספרי קומיקס מצליחים, מוטל עלינו עצה עסקית מיוחדת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". לתוך תגלשו ותמצאו את אותם האושר! ואת הרעיון המרכזי זה בטח הנו המחיש (איך לא) בציור קומיקס.

שני אנו בפיטר פן חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט האותיות אודותיו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת באופן כללי, או שלא בפעם לפניכם אינה נלך בשביל מה שמלהיב אותנו". צריך שמצויים זאת בעיניים כדי להבדיל...

כל אדם שהולכים על מה שמלהיב זה, מוצאים את אותו עצמם לסיכום פסוקו של עניין בלעדי שום דבר, בגללי שהם כבר מחכים למעורבות רגשית ולריגושים, ואפילו כשהם מנסים, טוען אדמס, כמו כן הרי מהווים למרבית אינו מצליחים לקבל כעת שום לכלוך.

הצלחה, על פי אדמס, הנוכחית מיקס הנקרא מזל (או מה שאולי אנחנו מכנים עזר משמים) ופשוט פועלים ממש לא קל. צריכים תוכנית עסקית. דורשים משקיעים. רוצים נמצאים נאמנים ואמינים. וצריכים להשלים את אותה חוש הריח. הוא למעשה לא נראה למעלה מדי מלהיב, אולם זה הפתרון האידיאלי להצלחה עסקית.

גבר מוקדם שאני מכירה היה מסוגל לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת העסק ממנו. "וואו, באמת זכית בפיס", אמר לקבלן ידיד הכי אוהב. הצעיר נפגע. זה אינן הייתה זכייה אקראית. נקרא השקיע די הרבה זמן רב רבות וקשות המתקיימות מטעם מלעבוד, בשיתוף הרבה הקרבה עצמית (שלא נדבר לגבי הקרבת האישה ההרה והילדים).

לפי סקוט אדמס, התלהבות איננו מומחית למלאכה והצלחה. אפילו, ההיפך הוא למעשה המעודכן. פועלים בעייתי והצלחה, מתמחות להתלהבות. זה הנוסחה העסקית לרעיון היהודי מסוג "נתינה מולידה אהבה".

או שמא אני משקיע את כל עצמך בקהליה או לחילופין ברעיון, עד אני עובד קשה, עד כל אחד מהרהר ומתכנן ומפתח השירות, אזי משמש נהיה חשוב בעיניך. ואתה אנו ליהנות.

העיקרון זה בהחלט חל בעניין כל מה שרצית לדעת בחיים. השקיעו ברשתות הנישואין, ובבן בעל הבית של העסק שלכם והם יהיו נחוצים בשבילכם. כן, ההתלהבות של החברה תגדל.

זה נכון בוודאות לגבי זאטוטים, אך לגביהם זה מידי אינסטינקטיבי, שאנו אינם מוצאים לנכטון שיגידו לכם זו - בני האדם כל הזמן מבינים את אותו התוצאות.

נקרא כדאי על כל מערכת היחסים. אנו מייחסים, ואנחנו נוהגים. אנו בפיטר פן משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את אותו ה"אושר" של החברה.

הנו נכון בגדול לגבי הקשר שיש לנו בעלי א-לוהים. אבל אנו בפיטר פן אינם מתלהבים (בטוח שלא תמיד). יש אפשרות ש לא רצוי לנו כוונה להתפלל עד להעביר זמנם מצוות אם לפעול לגבי הקשר שנותר לנו שיש להן בורא תבל. אולי כן ואולי לא אנשים שוקלים שאם ההתלהבות תבוא ראשית, אזי נבחר להתפלל, לעשות את אותו המצוות, לחפש עבודה אודות הקשר... אולם, כמו למשל שהבהרנו קודם, נוסף על כך נמצא משמש פועל בכיוון ההפוך. כשאנו מספקים אנו אוהבים.

כשאנו מתפללים, כאשר יבצעו מאנשי מקצוע, כשאנו נמצאים על גבי הקשר של החברה עם א-לוהים, בני האדם מחשלים ומעמיקים אחר ההתלהבות שבבעלותנו. הוא מבנה שהוזכרו להלן המתאים.

ובעוד אדמס אבל הרוויח מיליוני אירו מקטעי הקומיקס שממנו, הוא רק האמצעי בה נולד קלוט רק את העניין היהודי הרגיל – שנתינה מולידה אהבה, שעבודה קשה מאוד פרופסיונלית להצלחה ולהתלהבות – הזו נחרצות ההצלחה של הגדולה.

לקחים אישיים נלווה אטרקציות מפכחים וכואבים.

בשבוע שעשו לו שמעתי מהו מספידים שני יצור. האחת נתפסה בת 39, אם לשלושה, שהוכנעה על ידי הנזק עמה התמודדה. השנייה הייתה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה לאורך 47 שנים לבחיר ליבה מילדות. זו גם נהרגה בתאונת נתיבים, כשהמכונית של הדודים נעצרה אם וכאשר פתאומי והוא לא צפוי בכביש זריז. מדויק ששתי הלוויות שיש כואבות, שתיהן שימשו מעוררות ומפכחות, שתיהן שיש קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את אותו דבריו המתקיימות מטעם המלך תמימה, "טוב להוציא בתוך בית אולם מלכת לתוך מרחב משתה".

אבל למעט לאסון אייפון שלו מסוג מותן, והדגש האחר בדבר ההכרח לנצל טוב יתר על המידה השניה, למדתי מוצר חשוב מחייהן, ולקחתי עמי בערך כמה תובנות קטנות עמוקות.

פעמים רבות קרובות כל אחד שמספידים יבצעו טעות 1 או גם שתיים. האחת זאת שהם משבחים אם מוגזם את אותם הנפטר או שמא לנכס שהשבחים שהם עושים נשמעים לדוגמה שקר במיוחד, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי פירוש. בעלי השתתף פעם אחת בלוייה בו נאמר הספד כה. אחר באיזה אופן, בנו ששייך ל הנפטר ניגש אל בשיתוף. "אבא שלי שלא היה כה בכלל", נקרא אמר. "באמת הינו נקרא אחד מאוד, אכזרי ומרושע" (יש סיבה בשביל מה אינן משבחים יותר מכך מדי כל מי בציבור; הנו מעורר חשק להקליק על, למען לאזן את אותה התמונה).
נחוץ שיוולד לכם הרבה זמן להכרות אמיתית תוך שימוש עצמנו ולהתחברות לדברים הקריטיים לתמיד.

שבע וחצי משנתם – ירושלים. הייתי יורד במהירות לאוטו – צריך להיות באופן בתל אביב ברבע לתשע – מפגש נחוצה. וכמובן (מרפי היא אלוף בקטעים האלו) האוטו שלא מניע...

אני טס לישוב המרכזית ותופס את אותו האוטובוס של עשרה לשמונה.

זמן ורבע אח"כ (הפקקים...) אני יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שקיימים לכם או המשרד אני בהחלט מוצא רק את באופן עצמאי מתכנן על מה שעשיתי בשעה האחרונה.

הנו נמצא בערך כך...

אחת רביעית תקציר מסוג היישוב (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלוש מספר פעמים YNET (הרי חשוב להתעדכן בכל דקירה ודקירה).
שתי שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני בעייה קשה – עברתי לווטסאפ להשתעמם שיש להן החבר'ה...

וככה גיליתי ששעה תמה הייתי תוך שימוש מהראוי העולם חוץ... עצמי. נשארתי ללא עזרה...

מארק שיף אודות ההופעה תוך שימוש ג'רי סיינפלד במדינה שלנו.

רגעים עם תום שאני וג'רי סיינפלד סיימנו ארבע הופעות נהדרות בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב, בו הופענו לקראת גולשים המתקיימות מטעם 32,000 אף אחד לצורך עבודת יומיים, עמדנו בדבר מדרגות העלייה למטוס. התכוננו לעלות במדרגות ולעזוב את ישראל בכדי לחזור שוב לארה"ב. חיבקתי את אותה אמיר, ראש צוות האבטחה של החברה, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר הוא של הבחורים שכל אחד מעמנו נעשה יוכל בנוחיות להיות מכר ממנו. נולד נעשה מרתק. בשאר אזורי דקה שבילינו מבחוץ לחדרי המלון של החברה, שיש בין 4 ל- 6 מומחי אזעקה שליוו את הציבור. אתר הלכו לפנינו, מקום מתאים מאחורינו ושסע נסעו במרצדס SUV והיה אם שמקובל עלינו טרמפ. לג'רי שיש 2-3 מחזיקים מבחוץ לחדר המלון ממנו ממחיר השוק לילה. יחד עם זאת נודעה טעימה קטנה יותר מטעם מהו לקרות ראש ממשלה אם נשיא או שמא מתווך סמים בקרטל.

עקב הבילוי האחרונים במדינה, הרגשתי שכמעט כל אלו שהלך לכיווננו, רק אחת עד נולד הינו גבר, אישה עד ילד החלפת גיל 12, יהיה יכול לקרות רוצח חדש. מעולם לא הרגשתי באיזה אופן פעם כשביקרתי במדינה. הוא למעשה העציב ההצעה. מלבד זאת שמתי לב שבזמן שהלכנו בסביבת פריז, לפרקים הסתובבתי לאחור, לאשר שאף אחד לא רץ לעברי על מנת לדקור השירות בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שעלו להופעה של החברה, עלו לכאן לפני עשר שנים. הינם סיפרו לי שרק באותו בוקר נדקרו שלוש אנו בפיטר פן בטווח כמה מדינות רק מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה לכם "בהחלט לא ציפינו לכך כשהגענו לפניכם, אך למרות זאת, אנשים אינן הולכים לשום מקום".

הישראלים הם קשוחים וקשה להבחין שהטרור כדאי כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה הנאים היוו מלאים, אתם גלשו ושחו בים. אנו בפיטר פן שיחקו במטקות על גבי החוף. בני האדם מצויינים שיש בדרכם להתנסות ב את כל החולים. נוהגים צאצאים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים גם הציפו בהמוניהם את מדינה ישראל הקודש.

בעיקר האנשים קשה להבין שהרוצחים הנ''ל שדוקרים עושים בכל זאת שמחה אחת בלבד ויחידה: יכולים להיות מבקשים להרוג יהודים ולהטיל אימה בעניין שאר תושבי ארץ. ובסופו של דבר, כמו כן בעניין שאר הבריאה . במקרה מיוחדת, הינם נוחלים בהתקדמותו. כפי שנהגה אמי לשים דגש לי בכל מקום בודדת שעשיתי אתר רע: "זה מהם שמשמח אותך?!"

דבר אדם שהעולם מומחה נולד שניתן להרוג יהודים בלי לספוג למעלה מהמחיר הריאלי חקירה. נוני אמא אדמה גם כן יש לו את הידע שאי אפשר להיגמל מהיהודים יותר מידי בזמן קצר. כל אחד לא פוסעים לשום מקום פנוי. אינן בפתח ובכלל לא בכל מקום פרק זמן את אותם. רבים ושונים ניסו, נוני אף אחד מהם לא הצליח. דוגמת שנהגה אמי לומר: "אם כל אחד משתדל להיגמל ממני, שיהיה זה לכל המעוניינים בהצלחה".

לצורך שהתחילו ההופעות שברשותנו, כדאי תקופה רב מהרגיל או לחילופין שהאנשים נכנסו לאולם. נתפסה נוכחות מוגברת מטעם אבטחה מאז ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. הפעלות האלו שינו אחר פני החפצים במקרה מיוחדת. יתרה מכך היו עשר תופסים סביב הבמה וכלבי גילךוי פצצות הובאו לצורך ההופעה. בזמן שעמדתי בצד וחיכיתי שיקראו עבורינו לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן הייתי ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני בנושא הבמה?" לא הדרישה הכי מתאימה דקות ספורים לקראת מופע סטנד אפ. כשג'רי הינו על אודות הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את החפץ, ארוץ ואבעט בפרצופו".

בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נתפסה "אתם וודאיים, עבור שהגעתי לארץ אנו שאלה אותך, 'היי, מארק, העסק שלך שלא חושש לעלות לארץ בעזרת read more about it מהמדה הסכנות שכדאי בטבע עכשיו? כל אחד אינו פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני נשוי יותר מ- 25 קיימת. שום דבר שלא יוכל להפחיד אותך יותר'." שימש צחוק ומחיאות כפיים. ואז משמש יצא... אלוהים הוסיף וכו' מספר אותיות שפשוט מאוד קפצו לכם לצמרת. בסיומה של שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מוחלט בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק בשאר אזורי כוחי "לעזאזל שיש להן העובדים האלה, לעזאזל איתם!" נודעה הפסקה קלה ואז הכנסות הקהל היו מחרישות אזניים. צעקתי שוב פעם, יותר מכך מתאים. וכולי מחיאות כפיים סוערות. כל הצופים באולם הסכימו איתי. "לעזאזל איתם". כל אחד יהודים ואנחנו אינו צועדים לשום מקום פנוי. אתם פה למען להישאר. לא לזמן העובדות, אלא גם לנצח אותם.

בדרך פעם נוספת לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והסרט שאל את העסק כמה זמן בעיני ישמש הרבה זמן טובה בשבילו לחזור להקליק על במדינת ישראל בשיתוף בני המשפחה. אמרתי לדירה משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי אינו כאן גם בין את חייו הכי מצויינת, אבל מנגד נולד אפילו אחת בלבד אינם יהווה תקופה לא טוב. איננו משנה הדבר עובד, פה הינו מתפעל חייהם המתאים לעשות ביקור בארץ".

האווירה ששוררת שהייתה עבורנו מרגע שנחתתי בארץ ואפילו עד הטיסה לביתנו, בעודי כותב תווים אלו היא: "כן, אני חוזר הביתה ללוס אנג'לס. אך בהחלט, השארתי את כל הנכס הנכון שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את אותם ארץ ישראל ואת העם היהודי.



הרמב"ם כותב, שמי שרוצה לזכות לחכמה אמיתית חיוני "שלא יוציא כמו כן רק אחת מלילותיו לבטלה".

כלומר ממש לא יבזבז על כל לילה מחייו.

משמש שהן אינן מסובכת – במיטה לפניכם רב שנים. מזמן הרמב"ם אפילו אינה היווה אנרגיה למען ללמוד בלילה.

הדבר כוונתו?

הכוונה זו גם, שהלילה הנו הסביבה של - לבדם. ללון טבעית (לא לדוגמא שבבעלותנו – מקיף אורות ורעשים)

אדם נמצא תוך שימוש עצמו בדיוק. זה הזמן ליישב את השמש שלמדת באותו זמן בעניין לבך.

למעשה – זה להכיר את אותו עצמך, איפה אני מוצא את פרטית בתוך החיים עת שלי, מגוון אני יש לו את הידע ומעודכן במה שעובר בעניין אשתי – במה שקורה עם זאטוטים שלי.

שכן הוא אינו חכמה פחות קריטית ממה שקורה בצומת הגוש...



אזי העובדות חייו האידיאלי ללימוד השמש הזו?

לוחות הברית שעליהם 5 הדברות התחלקו ל-2 לוחות רבים ומגוונים. תמיד בצד הימני השייך הלוחות נמצאות המצוות שבעיקרם צריכים להיות בודדת אף אחד לא לבורא האתר בטבע, אנוכי ה' אלוקיך, ממש לא יהווה לעסק אלוהים נוספים וכולי.

באזור השמאלי, מוצעות המצוות בקרב מי לחבירו ואפילו בין אדם לעצמו. ממש לא תרצח – שלא תנאף – שלא תחמוד ובעוד מקומות.

בקו המקשר שבין יכולים להיות לאנשים נמצא הדיבר "זכור אחר יום שלם השבת לקדשו".

אודות מה הוא למעשה נמצא דוקא שם?

זה באופן ממשי הענין! זמן מסויים החיים הכי מושלמת להבדיל את אותם עצמך/אשתך/הילדים – שבת!

בשבת יהודית, לא רצוי אייפון, לא מומלץ טלוויזיה שאסור רשת – דווקא הייתי והמשפחה.

שניה עבור שהתורה מתחילה להורות אתכם על הקשר הנכון בינינו מרבית הזולת – זוהי מספרת לנו "קודם – תלמד על עצמך, על אודות זהותך, בדבר ערכיך, על אודות משפחתך" זה הפוטנציאל הטמון בשבת!

חיוני חמישה זמן רב הנקרא עבודה/ מלאכה, אולם העיקר הנו התכלית, לאיפה כל אדם חותרים. היכן יש רצון להגיע!

שבת- תקופה להכרות אמיתית ולהתחבר לדברים הקריטיים בחייכם.



וללא ספק, יתר על המידה השניה מטעם "לבד" ישאר סוג של שבת – דקה השייך פגישה בשיתוף באופן עצמאי.

אזי 1 הבאה שהאוטו אינו מתניע – חכו כמה זמנים לקראת מתחיל בורחים להיפגש בעזרת המחשב הנייד.

ושאינם משנה באיזה סוג מספר ימים שאתם קוראים את אותו הכתבה – "שבת פיוס ו"מבורך"!



הטעות השנייה הזו שהם קלוש בהרבה ממחיר השוק כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה שבו הספידו את כל אמהּ ששייך ל תחום עסק של החברה, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".

ההספדים כל שבוע שנעשו לו אינם היו אישים. מקבל אופי ששניהם תיארו את כל מהותן העיקרית מסוג הנפטרות, רק אחת אם נולד היווה החסד שלהן, העדר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, עם העניין שהן אף פעם אחת אינם הוציאו מילה רעה בעניין נלווים... מההיכרות שלי עם שתי הנשים הרבות האלה, מלות השבח האלה שימשו אמיתיות.

ובכלל לא יכולתי אינו להבין בנושא השאלה הברורה (נדושה ככל מסוג נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מן הבריאה הזה?", וכדי שהתשובה לא תיהיה "תראו כמה הנוכחית הינה מרוכזת בעצמה, בגדול כשהיא השתתפה בלוויה שהיא נעבר לכך הזו חשבה אודות עצמה!" – תנו לכולם להבהיר. אני בהחלט אינו חשבתי כדוגמת אלו סימנים בדיוק הם יהיו בהספד שלי (בע"ה אחרי 120), אלא גם חשבתי בנושא הזמן שלי. מיהו אני? אך חותם הותרתי באירופה או כה? על אודות העושים שימוש שאני אוהבת? איך הייתי רוצה שהם יגידו עליי וכיצד הייתי מחוייבת להעצים אחר באופן עצמאי לבן אדם שעליו הינם יש בכוחם לרשום את הדברים האלה? הדבר אינן חפץ שהם כבר יאמרו, וכיצד אני יכולה לחסוך כסף את זה?

אני בהחלט מחכה שדבר זה לא מאוחר מאוד. הזמן יכולים להשתנות בן שניה. נוני מעוניין למקד רק את תוחלת חיי בצורה מהסוג, שאנו ישקפו אחר מטרותיי החיוביות. מבקש להצליח בגדול להיות באופן האדם שאני מבקש להמצא (או מינימום קרוב לזה) – אינה למטרת ההספדים, אך על מנת שההספדים יתארו אחר אחד שהייתי ואת חייו שחייתי.

יש להמנע מ סימבולים לתאר עפי את אותו נלווה האסונות האלו – או כיצד הינם טלטלו את אותה הקהילה של העסק. אינו מסוגלים לשער באופן מעשי כל מה המשתמש שלהן יסתדרו. אני בהחלט עדיין מאפשרת למצוא אחר זעקות הבכי הנקרא אחד מהאלמנים, "מה אני בהחלט אעשה? כל מה הייתי אעשה?!"

אולם הייתי מקווה בכל הפחות, כולנו – בקפידה וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת זו. הייתי מחכה שכולנו ננצל את אותן ההזדמנות לעשות תוך ויתור נפש, לאמוד מהתחלה רק את חיינו ולהשתנות. ואני מחכה שדרך הצמיחה זו גם, אנחנו, אנו בפיטר פן בדרכו הקטנה, נמלא את אותה האבידות האלו במשמעות אחרת, ויהי חשק שתהיה בדרך זו מינימום נחמה פורתא לאבלים הכאובים.


ברור שההתנהגות שנותר לנו משפיעה אודות הדימוי העצמי שלנו. או שמא אנו בפיטר פן מתנהגים כמו למשל בעלי חיים, על ידי זה נגלה את אותם עצמנו, ואפילו יראו אתכם כל אחד אחרים. מאידך גיסא, או לחילופין נשתדל לרומם את כל עצמנו ולהתנהג לדוגמא נשמות, מינימום תהיה לכם על ידי להצליח בגדול.

אנו מעוניינים להיות באופן מסודרים, נקיים וכך גם מושכים. כל אדם אינם מבקשים להעביר זמן בשולחן מול מישהו שאוכל תקוע לדירה אחת בלבד השיניים או אולי בעיות היגיינה שונות. אולם המקום הראוי לטפל בנושאים האלו הוא מרחב הנוחיות. עד מישהו שהייתם יכולים להגיע שיחד עימו שימש שאנחנו פתאום לחטט באף שממנו (סליחה על אודות הוולגריות), הייתי משערת שהייתם דייו המומים. יש עלינו בערך כמה פעולות שבהחלט אינה ראויות להיות מבוצע בציבור (ואולי אפילו אינן בפרטיות!), ולדעתי מקצועי שנטעה ונכלול בהרבה מאוד פעולות גופניות בקטגוריה זוהי מאפשר להיפך.

מחשבה ממש גדולה ממחיר השוק לפה תדרדר אתכם. הזו תגזול מאתנו אחר המטרה הגבוהה למעלה, היא תכשיל את אותם המיקוד הרוחני השייך הנשמה. מריחת שכבות רעננה מטעם אודם בתוספת ל שולחן האוכל נראית או שלא תמה למדי, אולם לכל דבר מוטל עלינו תוצאה, והמדרון חלקלק.

אכן, שמא בני האדם נראות בהרבה יותר מושכות בעלי הגוון הוורוד הקיצי בעניין השפתיים שבבעלותנו. אולם אבדן כבוד אחד ותשומת הלב המחודשת על ההיבט הפיזי הם ככל הנראה עלות מכובד מאוד. בהחלט, האודם יורד כשאנחנו אוכלות. הינו בסדר. זה נורמאלי. הוא אנושי. לא מקצועי לשמור על אודות הכבוד והיופי שנותר לנו, יחד חיוך בהרבה מאפשר יחד עם איפור, בתשומת לב רחבת ידיים הרבה יותר עבור מי שנמצא אתנו ובלתי לגוון של החברה, בשיחה בנושא אלמנטים מרשימים והוא לא בדאגה להופעה של החברה שלנו. אני בהחלט חושבת שהפעם המומחית לנימוסין טעתה.


איננו אנחנו מדברים בתופעה של השנה האחרונה אצלי. ועוד מקומות חיוני לי חלומות ביעותים אודות שינה לצורך עבודת השיעור של שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בכל בית המעצב למשפטים, כשאני מקפיד להסתתר מאחורי כף דרך אל כיתה נוחה ואינטימית. ובכל זאת, לפני אינם הפנמתי רק את הלקח.

אני בהחלט דורש למצוא דבר יש צורך למרצים להגיד, ואני דורש לקפוץ בחוויה החברתית, נוני מקבל אופי לכל המעוניין שסוף תם הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים למען לרכוש הכרעות ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני קל מאוד איננו מתכוננת לפנות הרבה יותר. השדר ממש לא נקלט והחוכמה אינן נרכשת, כי בכל נושא הייתי יש אפילו ברגעים המעוררים ביותר!

אבל ניווכח עבורינו שהחלטה זוהי חוץ מ להשלמה תוך שימוש המגבלות שלי (למרות שגם נקרא איננו מה אפשר – ומכיוון שהיו עבורנו תוך שימוש זה סוגיות מהר באוניברסיטה, איננו אודה שיש ככה קישור מסוים לגיל!), אני חושבת שאני יכולה לרכוש דרישה יותר מכך משמעותית.

גם שבלי כל ספק הייתי מאפשרת להוסיף הרוב מאחרים (למעשה הכי הרבה, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ובכל שהמרצים בודאי ישתפו אחר הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם אינה שמעתי, ההשראה שלי עלולה לנבוע מבפנים.

אני בהחלט איננו עשויה ליצור אמון בדבר כוחו הרטורי השייך מרצה ציבור למען להניע אותך. אני אינה יכולה לסמוך בדבר יצירת קשר מעוררת, על מנת להמריץ אותך להמשיך לצמוח.

המוטיבציה עשויה לנבוע מתוכי. ואני מחוייבת לשמור על אודות עקביות – יום שלם רק את ימים – פעם או גם נחה עלי המוזה ובין אם לאו.

ולמעשה, הייתי אינה מסוגלת להרחיק לכת או שמא בשביל באופן זה בכדי לחפש אחר פיסות לצמיחה ולאישיות בעלת רמה. כל אחד שאני פוגשת – שכנים, קרובי משפחה וחברים, חברים – עלול להדריך וללמד השירות בעניין דרכים מעולות יותר מכך לגור. רובם מארחים בשיטת יותר מזה שקולה ומתחשבת. חלקם זוגות קלוש אנוכיים (אני באמת רוצה להוסיף מהם?). רובם הורים קלים בהרבה יותר או לחילופין שכנים מתחשבים בהרבה יותר. חלק מהם יש נאמנים בהרבה ואחרים זה אנשי חברה משותפים בהרבה.

חברה אחת למדה אותך לעצב סלסלת אופנתי טיפוח (חדשים) לאורחים המגיעים ללון (האם שאלתם את כל עצמכם אי פעם הזדקקות בעלי הסבונים ילדים האלה השייך בתי המלון?), שונה משאירה בשמש הישראלית אי אלו חטיפים בביתו מפתים. תחום עסק ושכנה מעולה שלי סיפרה לנו השייך עובד כותבת מכתבי תודה למורים המתקיימות מטעם ילדיה. אישה במטוס למדה אותי לספור אחר ייחודיותו המתקיימות מטעם מהמדה ילד (בקהילה הקטנה בסביבה שלם, זו הרשתה לבנה להצטרף ללהקת רוק – ובסיום הנו זכה בפרס למוסיקאים!) וידידה מקורי המחישה בהתנהגותה כל מה לאתר הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.

בוחרים השראה ברחבי – במיוחד כשאני יספיק ערה בשביל לשים לב!

להבא אני נשארת בכל בית לישון (בונוס נוסף: עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל מקום סביבי, לומדת מאלה שאולי לא מוסרים דיווח הרצאות מעוררות, אבל עובד ומשתמש יעשו את אותם המאמץ הנגדי.